סוכר מישהו? כולנו מכירים את האנשים שמעידים על עצמם שהם "מכורים למתוק", שמתוק זו "החולשה שלהם" שהם חייבים כל הזמן לאכול משהו מתוק, לצד הקפה, אחר הצהריים ובסוף ארוחה?
מה גורם לכך? ואיך זה שיש אנשים שלא מרגישים בכך צורך בכלל?
אתחיל מהסוף, יש כמה סיבות שמשפיעות על צריכת המתוק: פיזי,תזונתי, רפואי וכן, גם נטיה להתמכרות.
ויחד עם כל אלו, אני רוצה להציע נקודה חדשה למחשבה, משהו שגיליתי קודם על עצמי ועל חיי ועם השנים מצאתי במשותף אצל (א)נשים רבים שליוותי בתהליך של אימון מנטלי להרזיה ואורח חיים מדהים.
הצורך שלנו בלהיות אנשים מתוקים, לחיות חיים מתוקים, משפיע על הצורך שלנו לאכול מתוק!!!
כן, קראתם נכון, התחושות שלנו כלפי עצמנו וכלפי החיים שלנו משפיעים על הצורך שלנו למתוק. תחשבו על זה, מה הטעם הנגדי למתוק? מר, נכון, ואם אנחנו אנשים שמרגישים מרירות כלפי עצמנו ומרירות כלפי החיים שלנו, אפילו אם זה לא תמיד באופן מודע, אלא טבוע בצורת החשיבה שלנו על עצמנו, באמונות שלנו על היכולות והמסוגלות שלנו, מה הפלא שכל הזמן בא לנו מתוק להמתיק קצת את המרמור הזה?
האכילה של המתוק נובעת מניסיון חיצוני לאזן חסך וחוסר פנימי. זה אכן תורם בטווח הקצר, ממתיק את הרגע, אבל לטווח הרחוק זו כמובן אסטרטגיה שגויה שרק מנציחה את המרמור,לא מטפלת בו, לא משפרת את המצב, ורק מחזקת את הצורך במתוק.
מה גורם למרמור אצל אנשים?
-
השוואה לאחרים, אחת הטעויות הקשות שאנשים עושים היא להשוות את עצמם לאחרים.."איזה כיף לה שהיא אוכלת מה שהיא רוצה ולא משמינה, אני רק מלהריח את הקרואסון משמינה" "איך הטיפש הזה עשיר ואני לא?", "בעלה תמיד עוזר לה ורק שלי פרזיט" "הילדים שלה כאלה מנומסים ושלי חצופים"
-
התעסקות בטפל אנשים רבים עסוקים "במה יגידו השכנים?" "מה יאמרו אם אעשה כך וכך?" "מתי יתחלף מזג האוויר? "מי ינצח בתוכנית רוקדים עם כוכבים (סורי, כן, גם זה טפל)
-
התמקדות בחוסר "אין לי מספיק כסף" "אני לא מספיק יפה/טובה/חכמה", "לא הספקתי כלום היום"
-
מערכות יחסים- או שאין להם מספיק מערכות יחסים עמוקות וטובות, או שהם מנהלים מערכות יחסים לקויות שרק שואבות כוחות ולא מטעינות
-
פעילות גופנית אנשים שלא עוסקים בפעילות גופנית, פחות מחוברים לגוף שלהם, פחות מסופקים וכן, לפעמים יותר ממורמרים (בעיקר אלו שרוצים להתאמן ומבטיחים לעצמם שוב ושוב שכך יעשו)
עכשיו, דמיינו לעצמכם יום בחייה של אישה הבאה, היא מתעוררת בבוקר והמחשבה הראשונה שעוברת לה בראש היא "אוף אין לי כח ליום היום", "אין לי מה ללבוש", "אין לי כח לראות את הבוסית שלי היום, הלוואי שלא תגיע…לאורך כל היום היא מרגישה שכל מי שבסביבתה יותר טוב וטובה ממנה, על כל בחירה שהיא צריכה לקבל היא חושבת קודם כל "מה X תחשוב על זה?" כל מחשבה שנייה עוברת לה בראש מזכירה שאין לה מספיק כסף, שבעלה לא מספיק תומך ושאמא שלה כבר לא עוזרת כמו פעם. בנוסף לכל אלה, החברה הכי טובה והיחידה שלה עברה לגור רחוק ממנה ואין לה עוד מערכות יחסים שהיא טיפחה. תוסיפו לכל אלה שהיא כל יום מבטיחה לעצמה שמחר היא תתחיל להתאמן, תעשה הליכה, תירשם לחוג וזה כמובן לא קורה. עכשיו ברור לכם למה יש לה תחושת מרמור? ולמה היא כל כך זקוקה למתוק בשביל לנסות ל"המתיק את חייה"?
האם המתוק שהיא אוכלת עוזר לה? כן! בטווח הקצר, הוא נותן לה הנאה רגעית, אשלייה של רגע מתוק. האם זה עוזר לטווח הארוך? כמובן שלא, בדיוק ההפך, היא מגיעה למצב שהיא מרגישה שהדבר היחיד שמתוק בחייה זה הרגעים בהם היא אוכלת מתוק חיצוני ובכך היא לא מגיעה לטפל בשורש הבעיה ובסיבות האמיתיות שמובילות אותה לשקוע בבוץ "המתוק החיצוני"
אז מה ניתן לעשות?
קודם כל, מודעות, אני מניחה שזו הפעם הראשונה שנחשפתם לרעיון של מתוק חיצוני למען "המתקת החיים",(אם לא הייתם בתוכניות ליווי שלנו) עכשיו הזמן לשאול ולבחון עם עצמכם, האם גם אצלכם הצורך במתוק מגיע מהמקום הזה? תמיד? לפעמים? אף פעם?
שנית, חיזוק המודעות, בכל פעם שעולה אצלכם צורך במתוק, תשאלו את עצמכם: מאיפה הצורך נובע? האם היו לי עכשיו מחשבות מחלישות? האם הרגשתי היום תחושות קשות? האם אני מרוכזת בחצי הכוס הריקה? אם כן, אתם יודעים שהמתוק החיצוני לא יפתור את התחושות והמחשבות הללו.
שלישית, אהבה עצמית, כן אני יודעת שזו נקודה ענקית, אך מבחינתי היא הבסיס לכל הצלחה ושינוי. אדם שאוהב את עצמו דואג לטפח ולחזק את החוזקות שלו, מתרכז בחצי הכוס המלאה ומוקיר עליה, לומד לזהות ולהכיר את המחשבות המחלישות שלו ועובד לשנותם ולרוב נמצא בתהליכים של התפתחות אישית והכרות טובה יותר עם עצמו.
ועכשיו…נסו לאט לאט להדליק את נורת המודעות ולבחון עם עצמכם מהם הגורמים שיוצרים אצלכם צורך במתוק? אם תצטרכו עזרה בשלב כלשהו, אני כאן בשבילכם! כתבו לי בפרטי
צעד צעד בדרך לאורח חיים מדהים,
תגיבו מה לקחתן/למדתן/בחרת לנסות בעקבות קריאת הפוסט